Bible Data Science
Home Bible Data Science page is concerned with data science as it relates to the bible. Using the bible as a dataset, and using data science techniques in the study and sharing bible related data science material.
Home Bible Data Science page is concerned with data science as it relates to the bible. Using the bible as a dataset, and using data science techniques in the study and sharing bible related data science material.
על פי הנוסח המצוי בידינו, בתנ"ך ישנם בקירוב: 22,864 פסוקים, 306,757 מילים, ו-1,202,972 אותיות.[5] מתוכם בחמישה חומשי תורה: 5,845 פסוקים, 79,980 מילים, ו-304,805 אותיות.[6] בספרות היהודית התפרסמו במשך הדורות סטטיסטיקות שונות של התנ"ך, רובן לא תואמות לנתונים שלפנינו.
התלמוד[2] מביא מסורת על מספר הפסוקים בחמישה חומשי תורה, בתהילים, ובדברי הימים, וכן על מיקום חצי התורה והתהילים, אך מוסיף כי אנו לא בקיאים בחסירות ויתירות ובחלוקת הפסוקים,[7] ואם נבדוק זאת ייתכן שנמצא נתונים שונים.[8]
הנתונים המובאים בתלמוד: בחמישה חומשי תורה יש 8,888 פסוקים.[9] בתהילים שמונה פסוקים יותר, ובדברי הימים שמונה פסוקים פחות. האות ו של המילה "גחון"[10] היא האות האמצעית בתורה. המילים "דרש דרש"[11] הן המילים האמצעיות בתורה. הפסוק "והתגלח"[12] הפסוק האמצעי בתורה. האות ע של המילה "מיער"[13] היא האות האמצעית בתהילים. הפסוק "והוא רחום יכפר עון"[14] הוא הפסוק האמצעי בתהילים.
כל הנתונים המובאים בתלמוד אינם תואמים לספירה על פי נוסחאות התנ"ך שבידינו. לפי הנוסח שבידינו בתורה ישנם 5,845 פסוקים, בתהילים - 2,527, ובדברי הימים - 1,765. האות ו' של "גחון" נמצאת כ-4,834 אותיות לאחר האות האמצעית, המילה האמצעית בתורה היא "המזבח",[15] הפסוק האמצעי בתורה הוא "וישם עליו החושן".[16] הסברים לדברי התלמוד
רב האי גאון[17] נשאל על ההפרש בין מספר הפסוקים שלפנינו למספר הפסוקים המוזכר בתלמוד, והשיב ששמע מפי "חכמים הראשונים" שהברייתא מציינת את המספר לפי ספר תורה שמצאו בירושלים[18] שמספר הפסוקים בו היה שונה מספר התורה המקובל. ההסבר על שינויים בחלוקת הפסוקים עדיין אינו מיישב את ההפרשים בציון חצי הספר. עם זאת רבנים וחוקרים רבים ניסו ליישב את דברי הגמרא עם הנוסח הקיים בידינו. יש שהסיקו כי דברי הגמרא הם טעות סופר.[19]
למספר הפסוקים הוצע פירוש מחודש בספר "קנמן בשם" של הרב יהודה אפשטיין בשם ספר "כתר תורה",[20] לדבריהם המספר 5,888[21] כולל את מספר הפסוקים בתורה יחד עם פסוקים מהתורה שנכתבו שוב במקומות אחרים בתנ"ך; בספר תהילים ישנם 35 פסוקים שכבר נכתבו בתורה באותן המילים בדיוק, ובספר דברי הימים שמונה נוספים, יחד עם 5,845 הפסוקים שבתורה הם 5,888. כוונת התלמוד "חסר מהם ספר תהילים שמונה" היא שעם הפסוקים שבספר תהילים עדיין חסרים שמונה פסוקים, ו"יתר עליהם דברי הימים שמונה" - כלומר שמונת הפסוקים שבדברי הימים משלימים את החשבון.
פירוש אחר שהוצע, ותואם את הגרסה המקורית של 8,888 פסוקים בתורה, הוא שהברייתא באמרה "פסוקים" התכוונה לכל ההפסקות שבתורה, כולל טעמים מפסיקים מרכזיים[22].
לדברי התלמוד על דבר היות המילים "דרש דרש" אמצע המילים שבתורה הוצע הסבר מחודש על ידי הרב פנחס זלמן סגל הורוויץ.[23] לפי הסברו של הרב הורוויץ כוונת התלמוד היא לציין את מקום אמצע המילים הכפולות שבתורה, בתורה ישנן 89 הופעות של מילים החוזרות על עצמם ברצף,[24] המילים "דרש דרש" הם הפעם האמצעית (ה-45) שמופיעה מילה כפולה.
גם לו' של גחון נמצא הסבר דומה, הרב יצחק זילבר והרב ראובן מרגליות פירשו שכוונת התלמוד לסמן את מיקום חצי האותיות המשונות שבתורה; האות ו של "גחון" נכתבת על פי המסורת גדולה מן הרגיל, לפי השיטה הרווחת יש בתורה מלבדה 16 אותיות משונות - שמונה מהן לפניה ושמונה לאחריה.[24] לשיטה אחרת יש 32 אותיות משונות נוספות בתורה, 16 לפניה ו-16 לאחריה. גם האות ע' של "יער" היא האות המשונה האמצעית בספר תהילים. לעומת זאת יש שהבינו כי הסיבה לכתיבת האות ו' של גחון בצורה משונה היא כדי לסמן את חצי התור במסורה באכלה ואכלה
בקובץ המסורה אכלה ואכלה המתוארך למאה ה-9 מופיעה מסורת מבבל הקובעת כי מספר הפסוקים בתנ"ך הוא 22,747:
המסורת הזו שמסר דוסא בן אלעזר בנו של ר' אפסי שקיבל מר' יהודה הבבלי שקיבל משמעון אביו ושמעון אביו קבל מרב אדא ורב אדא היה באותה שעה אדם גדול במקרא שקבל מרב המנונה שהוציאה בנהרדעי ורב המנונה ורב אדא קבלו שניהם מנקי שגלה מארץ ישראל לבבל שהגלהו רופס שלא תהא תורה בארץ ישראל, ושכמו את התורה ואת הנביאים ואת הכתובים עשרים וארבעה ספרים שלא טעו ושלא שגו, פסוקים שתי רבואות ושני (אלפי) אלפים ושבע מאות וארבעים ושבעה לא פחות ולא יותר — אכלה ואכלה לפי כתב יד האלה
ההבדלים בחלוקת הפסוקים בין המסורה הטברנית עליה מבוסס המקרא שלפנינו לבין המסורה הבבלית עליה מבוססת קביעה זו אינם מצדיקים הפרש גדול כל כך (457), ומסתבר כי היא מבוססת על נוסח אחר של המקרא[26] או על שיטה אחרת לחלק הפסוקים.[2] בנוסח אחר של המסורה מצוין מספר הפסוקים 23,207.[27] סימנים בסופי הפרשיות והספרים במהדורות הדפוס של התנ"ך ובחלק מכתבי היד מופיעות בסוף כל פרשה או ספר, הערות המציינות את מספר הפסוקים וסטטיסטיקות נוספות. בהערות אלו מצוין גם סימן גימטרי למספר, בדרך כלל שם אדם, שם מקום, או מילה מהפרשה. ההערות המופיעות בדפוסים הנפוצים הם על פי מהדורת מקראות גדולות שנדפסה בוונציה בשנת ה'רפ"ה - ה'רפ"ו, הערות אלו מבוססות בחלקן על הערות שכתבו בעלי המסורה הטברנית לאחר חתימת התלמוד,[28][29] אך הוכנסו בהן שינויים מאוחרים.[30] בספר החילופים שנכתב במאה ה-11, ובספר "קריית ספר" של המאירי מסוף המאה ה-13, קיימות רשימות דומות. בחלק מהמקומות הנתונים לא שווים לנתונים הקיימים בידינו. ...
רק בשנת 1930 פורסמה בספרו של הרב יעקב שור התוצאה 79,980 מילים ו-304,805 אותיות,[19] תוצאה שנבדקה בספירת מחשב והתקבלה כתוצאה המדויקת של מספר המילים והאותיות.
Torah Wikipedia לפי המסורת המקובלת, בחמשת חומשי התורה יש יחד 54 פרשות, 5,846 פסוקים, 79,976 מילים ו-304,805 אותיות[14].